טוק טוק (ומאפין אפרסק וטימין ממש טעים)

אתם מכירים את זה שלא דיברתם עם מישהו כבר כמה זמן, לא כי קרה משהו או רבתם אלא סתם כי ככה יצא.
הזמן עבר והנה חודש מהשיחה האחרונה ואז חודשיים.
ושם מתחילה מעין שיחה פנימית על מה קרה ואולי פספסתי משהו ואולי זה בכלל היה אמור להגמר.
לפעמים קרה איזה ענין קטן שלא נפתר בזמן, והזמן, בשונה מהרגלו, לא עשה לו טוב.

לחדש את הקשר? אתם שואלים את עצמכם, או לתת לו לגווע פשוט ככה?
ומה נגיד בשיחה הראשונה? סליחה? סליחה שנעלמתי? אולי נתעלם..
בשל המבוכה לעמוד בפינת החדר או בצידה האחר של השתיקה, עולה חשש מדחיה. הזמן חולף.

כך היה לי עם הבלוג בחודשים האחרונים. ועם עוד כמה אנשים. כן, את. כן, אתה.
עבר חודש שלא כתבתי שזה נורמלי לי ואז לא בא לי לכתוב. ואז נהיה חודשיים ושלושה.
הנה אני פה, כותבת.
אז אולי נפגש עכשיו כאילו לא נפרדנו לכל כך הרבה זמן כי ככה זה חברות, מתחילים מאיפה שהפסקנו.
הי.. מה שלומך?

פאוני צד

השבוע אירחתי והשתתפתי בקורס ראשוני בשיטת ארביגו לעיסוי רחם.
אני לא כל כך אוהבת את הכותרת ׳עיסוי רחם׳, כן כן, ראיתי אתכם עד פה מתכווצים בכסא גם אם אין לכם רחם.
גם אני מתקשה עם הכותרת הזו מכמה טעמים;
אחת כי זה שם מפוצץ וגם קצת מלחיץ
שתיים כי זו שיטה של עיסוי שעובדת גם לגברים נטולי רחם
ושלוש כי מעסים הרבה יותר מהבטן התחתונה.

ביקשתי להבין את תלת המימד של האגן והבנתי.
מה זה הבנתי?, התפוצץ לי הראש מרוב כמה אני סקרנית ולא מבינה.
בקושי ישנתי מרוב התרגשות.
יצאתי מהשלושה ימים האלה עם הארה מסנוורת: האגן הזה שאנחנו נושאים במרכז גופינו, מנקז לתוכו כמו שמו, את מי שאנחנו,
מה שקרה לנו, התשוקות, הזיכרונות, החלומות, המכאובים. הכל שם.

ככל שהוא יכול להיות מקור לעוצמה, אגן איחסון אדיר לכוחות,
כך גם יכול האגן להיסתם כמו כיור ולהציף אותנו בכל הדרעק שלא טופל או שעלה על גדותיו.

שיטת ארביגו, על שמה של רוזיטה ארביגו, מזמינה אותנו לגשת למרחב הזה ולארגן אותו; לעזור להתקין כיור,
סיפון וברז בזוויות ובחיבורים המתאימים.

הטכניקה פשוטה להפליא, האתגר; עיסוי יומיומי, עצמי, חמש-עשר דקות.
C'est tout.
כדאי להתחיל את הדרך בעיסוי ארביגו מקצועי אצל אחת משני תריסרי המטפלות שלמדו לטפל בשיטה,
ומשם להמשיך ולטפל בעצמנו.

אולי אספר לכם פעם איך הלך ומה השתנה החודש הזה מכל החודשים ואולי תפנו בינתיים לגלית בראלי, פיית היערות שהביאה את השיטה הזו לארץ.

בדקתי, כבר בשיר השירים מופיע האגן :
"שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים"

מהמעט שקראתי אודות הפסוק הזה דובר על טהרה וסכנה בתאווה מינית אז הפסקתי לקרוא כי זה עיצבן אותי.
אני בטוחה שיש פרשנות רכה ומיטיבה יותר ומי שמכיר, אנא שילחו אליי.
בינתיים אפרשן את הפסוק כפי שמתאים לי;
״לטבורו של מחזור הירח נבקש מזיגה נדיבה של מקורות הזנה עשירים ומוגנים״
או משהו כזה. העיקר שיהיה בטוב. ובעשיר. ובנינוח.

האגן הנשי זוכה לדיכוי כל כך קשה בחברה שלנו. כמו מחלה אוטואימינת אנחנו תוקפות עצמנו על היותינו אנו.
דושן, רוחב, נדיבות, הפכו מילות גנאי קשות למרחב האגן. גם מצידי יש להודות.

כמה פעמים ביום אנחנו אומרות לעצמנו שהלוואי והיה לנו תחת קטן יותר, ירכיים צרות יותר, בטן אסופה.

אני רוצה להגיד שהלוואי ואשתחרר מהמקום הזה ואלמד לאהוב את התחת שלי. הלוואי כן.
הדרך שלי לשם עוד ארוכה.

הפעם, נערת בת המצווה שלי בחרה לי שיר, אמרה שביונסה מדברת על זה הרבה:

מאפינס אפרסק וטימין

(כוסמין ושמן זית)

מאפינס אפרסק

אלו מאפים מהסוג הלא מדי מתוק שמתאימים יותר כארוחת בוקר או ארוחת מנחה.
ככה כמו שהם או עם קצת גבינה עיזים טובה.

לעשרה מאפים.

מחממים תנור ל-175 מעלות.
תבנית מאפינס, מנג׳טים בשקעים.

2 אפרסקים/ נקטרינות או 3-4 משמשים/ שזיפים (כיפאק היי לפירות הקיץ !!!)- חתוכים לקוביות קטנות
כף סוכר חום
עלעלים מכמה גבעולי טימין (אם יש לכם טימין לימוני, מה טוב)
גרידה מלימון שלם ומיץ מחצי לימון אם נדיב או לימון שלם אם קמצן
—-
לערבב בקערית

היבשים:

חצי כוס קמח שיבולת שועל (או 3/4 כוס שיבולת שועל, כן זו של הדייסת קוואקר, טחונה היטב במעבד מזון עד שנהיית קמח)
1.5 כוסות קמח כוסמין (אני משתמשת ב70%, כלומר המנופה מעט, קמח כוסמין לבן/ מלא יעשו את העבודה גם כן)
כפית אבקת אפיה
1/4 כפית סודה לשתיה
1/2 כוס סוכר חום דק
——
לערבב בקערה גדולה

הרטובים:

ביצה גדולה
1/3 כוס שמן זית עדין
1/2 כוס ריוויון
—-
לערבב בקערית

מאחדים בעירבוב מהיר את היבשים והרטובים רק עד שלא רואים יותר קמח.
מוסיפים את הפירות.
מערבבים עד שהם מתאחדים בבצק.
נזהרים מערבוב יתר, תעזבו את המיקסר בצד, מרית פשוטה תעשה עבודה מצוינת.

בעזרת כף, ממלאים את השקעים.

מפזרים קצת סוכר חום גס ואיזה עלעלון טימין בשביל היופי.
אופים ב-175 מעלות, 25 דקות.

___________

ואלה פרחי הפאוני (אדמוניוות בעברית) שמשתוללים לי בכל מקום בבית עכשיו.
בעיני הם הפרח הכי נשי ונפלא שיש בעולם כולו.
בפרמקולוגיה הסינית משתמשים בפרח ובפקעת ( bai shao – צמח מופלא) בפורמולות רבות.

 

IMG_5693

IMG_5691

הדפסת המתכונים הדפסת המתכונים

(13) Comments Write a comment

Leave a Comment

Required fields are marked *.