green red

טון על טון

יש ימים כאלה שקורה בהם יותר מדי. לאו דווקא בדברים שאני עושה אלא יותר ברכבת ההרים הרגשית
שאני מעבירה את עצמי.
אני מסיימת את היום עם תחושה שיש לי טון על הכתפיים.

לקחתי לי אתמול יום חופש ובצהריים (הצגה יומית, איזה הדוניזם מושלם) ראיתי את הסרט החדש 'לפני חצות' 
השלישי בסדרה אחרי 'לפני הזריחה' ו'לפני השקיעה'.
זה סרט שלא סותמים בו את הפה לשניה. שיחות על גבי שיחות על זוגיות, הורות, הגשמה עצמית ובעיקר על אהבה.
ארבע סצנות ארוכות כמעט ללא קאט. כמה פעמים במהלך הסרט הרגשתי שדחפו אותי לחדר בו אנשים רבים ומתווכחים
ואני לא יכולה לצאת.
מזל שמדי פעם יש נופים יוונים מרהיבים שמאווררים את הדחיסות הזו. וסצנה יפיפיה של מילוי ירקות…
לפרקים בסרט כבר רציתי לצעוק להם שדי, שיסתמו כבר, היה לי קשה נורא לשאת את הציניות והאכזריות של השיח.
נבהלתי מזה שגם אני לפעמים, בנקודות משבר, מוציאה מעצמי התנהגות דומה.

גם אני כמו גיבורי הסרט מתעוררת לפעמים בהפתעה שכך נראים חיי בנקודת הזמן הזו. בודאי שלא דמיינתי כך את
חיי הבוגרים כילדה או כנערה. למעשה, היום בגיל 36 בואכה שבע, אני מרגישה הרבה יותר קטנה משהרגשתי
בסוף שנות העשרה שלי בהם חשתי כל כך בוגרת ובשלה.
כמו שאיתן הוק אומר בסרט 'כשהייתי צעיר רק רציתי שהזמן יעבור ואהיה כבר גדול ועצמאי
והיום כל מה שאני רוצה זה שהזמן יקח לו את הזמן'.
לו יכולתי לעשות pause מדי פעם (לקפוץ לביקור בצפון איטליה אולי, טיול קטן בשוק ואחזור לארוחת ערב,
בלי שאף אחד ירגיש) או לפחות אפשרות לslow motion.

התנועות החדות בין ריכוז לאדישות בין התרגשות לשחיקה, בין אבל, שמחה, התאהבות, תקווה ויאוש ביום אחד,
השאירו אותי בהרגשה שצריך לעשות קצת סדר.
לישר, להבהיר. למדר.
מתוך המקום הזה הכנתי 2 סלטים. אדום. ירוק. אחותי האדריכלית הסבירה לי שבעיצוב זה נקרא ton sur ton.
טון על טון. גוון על גוון. כמה מתאים.

הסלט האדום מרענן מאוד, קייצי להפליא וממלא את הפה במלא מיצים טעימים.
הירוק לעומתו, הוא יותר אוכל אוכל, אפשר להגיש אותו חמים לצד אורז או קינואה ואפשר לאכול אותו
בטמפרטורת החדר עם עצמו.

האדום

red veg

(תודה לנטע, המעצבת והחברה הסופר רגישה שלי על הרעיון)
4 עגבניות תמר חתוכות לאורך לשמיניות
2 פלפלים אדומים חתוכים לפרוסות דקות
1 פלפל צהוב (לא חייבים, אפשר רק אדום)
בצל אדום קטן חתוך לאורך לפרוסות דקות
סלק קטן מוצק וטרי חתוך לגפרורים עבים
רבע אבטיח חתוך לקוביות
חצי פלפל אדום חריף פרוס דק דק (מי שאוהב חריף יכול לשים יותר)
בזיליקום טרי או נבטי בזיל (מפונפן אבל טעים ובעיקר נורא יפה)
קובית פטה עיזים (לא חובה)

3 כפות שמן זית
1 כף חומץ בלסמי לבן או חומץ בן יין
כף מיץ לימון
חצי כפית מייפל
פלפל שחור גרוס טרי

לערבב הכל יחד, לטעום ולאזן טעמים (עוד לימון, פלפל, קצת מלח אם צריך)

red basil

הירוק

green
לחמם תנור ל250 מעלות

שעועית ירוקה
ברוקומיני
אפונה סינית (מנג' טו)
אספרגוס ירוק טרי (להוריד רבע תחתון ולקלף עם קולפן את השליש התחתון שנשאר, אם קצת עצי)
– אין כאן כמויות קבועות תשימו יותר ממה שיש או אוהבים יותר

green veg

green veg
אפשר גם פרחי ברוקולי, זוקיני פרוס לאורך לרבעים, שעועית ירוקה רחבה שטוחה.
לתיבול תצטרכו שמן זית, לימון, מלח, עלי טרגון טרי (או פטרוזיליה אם טעם אניס לא מגרה אתכם כמו אותי) ופיסטוקים טריים קלופים.

שמים את הירקות על תבנית אפיה בשכבה אחת דקה (תלוי בכמויות אבל כנראה תצטרכו לעשות כמה נגלות)
מטפטפים עליהם שמן זית ומלח גס ומכניסים לתנור לכמה דקות (בערך 7-10) עד שהירקות מקבלים צבע ירוק עז וטיפה נחרכים בקצוות.
עדיף לצלות פחות מיותר, אתם ממש לא רוצים ירקות מסמורטטים. אופים כך את כל הירקות, מעבירים לצלחת הגשה.
מגרדים את קליפת הלימון מעל עם פומפיה או זסטר, סוחטים את הלימון מעל הירקות החמימים, מפזרים את עלי הטרגון
מעל ומסיימים בזילוף קטן של שמן זית.
זורקים כמה פיסטוקים מעל וזהו. מנת כלורופיל לווריד.

green veg plate

אדום=ליקופן
אבטיח ועגבניה הם המלכים של עולם הליקופן.
ליקופן הוא הקיסר של משפחת הקרטנואידים. משפחה זו של פיגמנטים נותנים לירקות ופירות רבים את הצבע האדום,
כתום וצהוב. ליקופן הוא נוגד חימצון חזק ביותר.
השפעתו נחקרה רבות ונמצא כי צריכה מרובה של ירקות ופירות אדומים קשורה להפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם,
סכרת ואפילו קושרה לשיפור איכות הזרע.
עבודה גדולה נעשתה באוניברסיטת הארוורד והוכיחה הפחתה משמעותית בסיכון לחלות בסרטן הערמונית
לצורכים נלהבים של עגבניות ומוצריהן (רסק עגבניות בו העגבניות בושלו ורוכזו מכיל הכי הרבה ליקופן).
בכל מקרה אל תצרכו עגבניות חיוורות, גם הן לא ממש טעימות וגם הן דלות בליקופן.
בקיץ הישראלי מומלץ לצרוך המון ליקופן פשוט כי ככה נשרפים פחות בשמש ומשפרים את ההגנה על העור.
חשוב לצרוך ליקופן בסביבה שומנית לשיפור ספיגתו, עוד סיבה טובה לשילוב המוצלח בין עגבניה ושמן זית.

פלפלים אדומים מכילים קרטנואידים רבים ואפקטיבים גם כן אבל בעיקר הם הרוק סטאר של הויטמין C.
פלפל אדום אחד מכיל בממוצע 230 מ"ג (כמעט פי שלוש מהמנה היומית המומלצת) של ויטמין C.
ויטמין C ויתרונותיו בחמש שניות: תמיכה במערכת החיסונית, יצירת קולגן, תמיכה בתפקוד המוח,
תפקיד בהפיכת כולסטרול למלחי מרה, ויטמין C הוא נוגן חימצון יעיל ואם זה לא הספיק לכם, הוא גם תורם לשיפור
ספיגת ברזל במעי ולכן חשוב לסובלים מאנמיה.

ירוק=כלורופיל
היכונו היכונו, משפט מדעי שנשמע הכי רוחני (עם הטמעה מיוחדת על ה"רו") בעולם; כלורופיל=צורה נוזלית של שמש.
כלורופיל הוא מעין חומר חיטוי של הגוף שלנו; הוא מנקה איברים פנימיים, הורס חיידקים, מחטא פטריות ומקושר גם
להרס תאים סרטניים. כלורופיל מכיל הרבה חמצן ולכן חשוב בתמיכה בפלורת המעיים.
כבר דיברנו בפוסט אחר (הלחם) על חשיבות שמירה על האיזון העדין הזה.
אין ויכוח בין התזונאים ההוליסטים ששתיית שייק ירוק ומיץ מעשב חיטה או שעורה הן דרכים מרוכזות מאוד לצרוך כלורופיל
שכן הירקות הירוקים העליים הם העשירים ביותר בנוזל הפלא הזה (אני יכולה לשתות מיץ עשב חיטה אבל להגיד שזה טעים לי
ולא עושה לי בחילה למות, יהיה שקר מוחלט).
למזלנו כל הירקות הירוקים מכילים כלורופיל ברמות שונות. עדיף לאכול את הירקות הירוקים לא מבושלים או מבושלים קצרות.
הרגע בו הירק הירוק הופך לחום-אפור מגעיל וסמרטוטי הוא רגע האל-חזור של הכלורופיל ושל הטעם הנהדר
שיש לירקות ירוקים.
אתם יכולים לקרוא רשימות על גבי רשימות של יתרונות אכילת ירקות ירוקים בצורה קבועה ובכמות מוגברת אבל לא
אלאה אתכם ואסכם שפופאי עלה על משהו.

אגב, את המנות האלה הכנתי לארוחת ערב שאמא שלי ערכה בביתם. תראו איזה שולחן הורס היא ערכה:

table mom

הדפסת המתכונים הדפסת המתכונים

(3) Comments Write a comment

Leave a Comment

Required fields are marked *.