צ׳ה צ׳ה צ׳יה

כשאני מגזימה, הילדים אומרים שהאוכל יצא "בריא מדי", או בעברית; "זה מגעיל",
הם רואים שהתאמצתי אז בכל זאת הם מנסים לצאת מחונכים.
עשיתי בחינוך שלהם עבודה משו משו.

הרבה מתכונים עם צ'יה הם לא ממש צ'יילד פרנדלי ומתאימים רק
למיטבי לכת בעולם הבריאותני או לפנאטיים. לפעמים אלה מילים נרדפות.
לעומתם הריבתצ'יה פטל/תות היא וינר אצל סולדי האוכל-בריאות וילדים,
כמו גם ה"יו איך זה טעים, לא מרגישים שזה בריא, צ'יה-פודינג".

מה זה בכלל צ'יה CHIA ?

אז ככה: הסיפור שלנו עם הצ'יה התחיל בכלל עם גרעיני הפשתן, כמו שריפה בשדה קוצים החלו התלחשויות
ואז שיחות ערות על נפלאות הפשתן כמקור לאומגה שלוש וכזרז למערכת העיכול.

הבעיות איתו היו: אחד שהוא לא טעים, שתיים שחייבים לטחון אותו (משימה שמתאימה רק למטחנת קפה)
ושלוש, שאם קונים אותו טחון, ערכו התזונתי שווה לנסורת נגרים וטעמו כאמור בהקדם.

ואז הגיעה בשורת הצ'יה (אותו סיפור, בהתחלה מדפים חבויים בחנויות טבע נבחרות ואח"כ מוצר שקונים בקופה)
שהינו חסר טעם, לא דורש טחינה ועושה את אותן נפלאות המיוחסות לפשתן.

הצ'יה מגיע אלינו מאמריקה הדרומית והיה מפורסם כבר בשבטי המאיה והאינקה כמשפר סיבולת
ומחזק אנרגיה. יש טענות שהמילה "צ'יה" בשפת המאיה היא "כוח". אז תבינו כמה היסטוריה יש לקטנים האלה.

הצ'יה נראה כמו גרעינים של שומשום שחור פחוס. או ביצי דינוזאורים מיניטוריים (הבן שלי).
הגרעינים הממזרים האלה יודעים לספוח נוזלים כמו משוגעים וסביב הגרעין נוצרת מעין בועה של נוזלים חלקלה
שקצת מזכירה במרקם טפיוקה.

מבחינה בוטנית הצ'יה שייך למשפחה של המרווה.
זה מענין רק כי כבר שמעתי ממספיק נשים את השאלה אם מותר לאכול צ'יה בהריון (מרווה עדיף לצמצם) והתשובה היא כן.
צ'יה בטוחה לאכילה בהריון. (יותר ברור מזה לא יכולתי להגיד את זה).

אז זו רשימה מקוצרת ללמה כדאי לכם לצרוך צ'יה על בסיס קבוע:

הצ'יה עשיר בחומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3- נראה לי כבר ניפחו לכם את המוח על אומגה שלוש
אז אסכם שאין ויכוח לגבי חשיבותו בשמירה על הלב ובהגנה ושיפור תיפקודי מוח.
ומה יותר חשוב ממוח ולב, אה?

אומרים גם שצ'יה מגמיש את ממברנת התא, לא שאני יודעת מה טוב בזה אבל אני מתה על המילה ממברנה.

הוא מפוצץ בסיבים תזונתיים שמאזנים רמות סוכר ומארגנים יציאות.
בואו, לא אהיה אלגנטית מדי; צ'יה עושה קקי לתפארת. אם אתם סובלים מעצירות, לא תרצו לעזוב את הבית בלעדיו.

הוא מלא בנוגדי חימצון- נו, אלה ששומרים על התאים שלכם. השילוב בין נוגדי חימצון לחומצות שומן חיוניות עוזר
לעכב את מחוגי הזמן של הזדקנות העור.

ואם זה לא מספיק לכם, סידן, זרחן, ברזל ואבץ הם רק חלק מהעושר המינרלי בו.

אז השתכנעתם??

אז מה עושים עם הגרעינים הקטנים האלה?
אפשר סתם לזרוק אותם לסלט או לערבב ביוגורט או בסלט אבוקדו.
אפשר להוסיף אותם לכל רוטב או נוזל שאתם רוצים לעבות.

ואפשר להשתמש בהם במקום דבק באפיה.
זוכרים שהיינו ילדים היינו מכינים דבק מקמח ומים ואז שגדלנו, הפחידו אותנו שזה
מה שקורה לנו בקיבה כשאנחנו אוכלים לחם לבן? עד היום יש לי סיוטים מזה.
נחזור לענייננו. צ'יה. דבק. בבישול הטבעוני, או רגישים לביצים, מערבבים צ'יה במים ואז משתמשים בתערובת
כתחליף לביצה באפיה ובהכנת קציצות למשל.

ריבתצ'יה

chia

אם הייתי מתחילה עם משהו היית מתחילה עם הריבתצ'יה. שזה מתכון גאוני
שגנבתי מאנג'לה לידן בעלת בלוג הבריאות Oh she glows

כמו שאתם מכירים אותי, אני קוראת מתכונים ואז עושה מה שבא לי. אני ממליצה לכם לעשות
את זה גם. חופש זה דבר חשוב בחיים ובבישול גם. אפייה זה כבר לבעלי הפרעות אישיות
אחרות.

במקום להשתמש בסוכר ובבישול ארוך כדי להסמיך את הריבה משתמשים בצ'יה. זה כל הסיפור.
זה עובד מעולה עם כל סוגי פירות היער: תותים, פטל, אוכמניות. יש להם גרעינים קטנים משל
עצמם שהצי'ה מתחבא בהם בקלות.
אפשר להשתמש בפטל או אוכמניות קפואים כדי להכין את הריבה הזו (לא צריך להפשיר לפני הבישול)
והיא מוכנה תוך חצי שעה במקרה הארוך.
אז נו, למ אתם מחכים?

לצנצנת קטנה
(זמן המדף שלו לעומת ריבה הוא קצרצר; שבוע, לא שיחזיק כ'כ הרבה זמן, זה כ'כ טעים, אז תכינו כל פעם קצת)

250 גרם תותים/ פטל/ אוכמניות (קופסה של קפוא זה 250)
2 כפות מייפל טהור/ אגבה/ סוכר חום דק

כף גדולה גרעיני צ'יה

תיבול (לא חובה) :
גרידת לימון/ גרידת תפוז/ כמה טיפול של מי זהר/ כמה טיפות של מי ורדים / טיפה פלפל שחור/ טימין טרי
ניסיתי את כולם. אלה השילובים המנצחים: גרידת לימון+מי זהר, תימין+פלפל שחור.

בסיר שמים את הפירות, מועכים אותם עם מועך של פירה (אם משתמשים בפרי קפוא, מוסיפים קצת מים ומועכים מעל האש,
זה יקח 2 דקות והם יפשירו ויכנעו למעיכה).
מוסיפים מייפל ותיבול (אם רוצים) ומערבבים ומבשלים 5 דקות על אש בינונית.
מוסיפים את הצ'יה, מערבבים ומבשלים על אש קטנה 10-15 דקות עד שיסמיך.
מעבירים לצנצנת.

מה עושים עם זה?
מורחים כריבה על לחם, על יוגורט עם גרנולה, אוכלים ככה עם כפית.

אפשר גם להשתמש בה כבסיס לשני קינוחים נטולי מאמץ אבל עתירי רושם:

ריקוטה עם פטל

ricota chia

(מבוסס על רעיון של רוזאן גולד)

ריקוטה טריה (פרסקה הכי טוב אבל גם ריקוטה רגילה עובדת)
ריבתצ'יה פטל או תות (למון-קרד במתכון המקורי)
מקלות בייגלה מצופים שוקולד

מסדרים יפה בכלים הכי יפים שלכם קצת ריקוטה ומעליה כפית גדושה של ריבתצ'יה.
אפשר גם להניח על כל זה איזה תות או שניים.
מניחים בייגלה מעל וקוצרים תשואות בעודכם נחים.

יו איך זה טעים, לא מרגישים שזה בריא, צ'יה-פודינג

chia pudding 2

לארבע מנות
מעולה גם כארוחת בוקר שתכינו בערב ותחכה לכם בצפיה לבוקר

ריבתצ'יה (אני השתמשתי בפטל ותות)
תותים חתוכים
פסיפלורה
(תשתמשו באיזה פרי שאתם אוהבים: בננות, קיווי ועוד מעט יגיעו פירות הקיץ. היפ היפ הוריי!)

לפודינג:
כוס חלב אגוזי לוז (או חלב שקדים/ אפילו חלב רגיל)
כף מייפל טהור (לא חייבים)
1/3 כוס  צ'יה
אפשר גם חצי כפית קקאו אם אוהבים טעם שוקולדי

גרנולה/ שקדים קלויים (לא חייבים)

מערבבים יחד בקערית את מרכיבי הפודינג ונותנים לתערובת לנוח ולעשות את הקסם שלה במקרר לשעה לפחות ואפילו ללילה.

בכוס יפה ושקופה מסדרים שכבות שכבות של תערובת הצי'יה, ריבתצ'יה ופירות חתוכים.
אפשר לפזר מעל קצת גרנולה פריכה או שקדים קלויים.

תנו לי לאכול את זה כל בוקר.
אני בטוחה שהעור שלי יהיה מתוח ואני אפסיק לשכוח שאני לא זוכרת כלום.

וזה הלימון בעץ שלנו. עדיין עם פרי וכבר פורח שוב. מתה על החריצות הזו.

lemon

אני מתאמנת. שעות

הדפסת המתכונים הדפסת המתכונים

(5) Comments Write a comment

להגיב על נעמי לבטל

Required fields are marked *.