(8-12-14 חדשות חמות מירושלים. קלואדיה, הדודה המאמצת שלי, זו שלא יודעת על קיומי, מגיעה לארץ
לפסטיבל "דליקטס" שילווה את פסטיבל הקולנוע היהודי. חיים כהן יתן לה פרס מפעל חיים, ממולאים ימולאו,
דגים יומלחו. בקיצור, פסטיבל לטעמי. נפגש שם.)

הפוסט הזה הולך לטלטל אתכם, מצד אחד יש בו את המתכון הכי פשוט והכי טעים שאני מכירה לעוגת שקדים שוקולד
שבמקרה גם כשרה לפסח ומצד שני אני עומדת להזמין אתכם להצטרף אליי לעשות ניקוי אביבי מרענן ומאתגר
שהעוגה הזו בטח לא תוזמן אליו.
אז תצטרכו להתלבט רגע אם אתם מצטרפים אלי.
מחרתיים, שבוע הבא עוד עשר שנים. מתי שמתאים לכם. בלי לחץ. הגזמתי לגמרי עם דרמת הטילטולים.

אני אתחיל מהעוגה שאין הרבה מה להגיד עליה פרט לטעיםםםם

היא מתאימה אך ורק לחבריי חובבי המרציפן שכן טעם השקדים בה עמוק ודומיננטי.
אם אתם מאלה שנזכרים בנוסטלגיה מחויכת בשוקולד מוצרט אז זו העוגה בשבילכם.
למדתי להכין אותה מקלאודיה רודן, חוקרת הגסטרונומיה הנפלאה שכתבה בין השאר את "ספר הבישול היהודי מזרח ומערב".
אני מודה בלי בושה, שזהו ספר הבישול האהוב עליי בעולם. מאמר נפלא עליה פה.
אין בו תמונות של אוכל אבל יש בו מאות מתכונים מצוינים ובעיקר סיפורי פולקלור יהודים מרגשים מכל
רחבי העולם.
בשנים שלמדתי רפואה סינית, עבדתי כתחקירנית בטלוויזיה, שם זכיתי בדרים ג'וב האולטימטיבי;
להיות תחקירנית של "גידי גוב הולך לאכול".
טיילתי ברחבי הארץ, פגשתי בשלנים ובשלניות דגולים ואכלתי בכל מסעדה שאתם רק מדמיינים.
זו היתה עבודה שנתפרה למידותיי, חבל רק שמידותי תפחו שם מחודש לחודש.

מיטל, אנחנו חייבות להיפגש. את חסרה לי…

בפרק שעשינו על לחם, הגעתי לבשלנית אנגלוסקסית מקסימה באיזה מושב בשרון שלימדה אותנו להכין פשטידת
חצילים עם לחם וסאמר פודינג מלחם ופירות יער. כי לחם לא זורקים.
אני זוכרת שכסיפרה לי את הסיפור של הפשטידה המצוינת הזו, הפנתה אותי לקרוא עליה יותר בספר של קלאודיה.
אני יכולה לקרוא לה קלאודיה? מבחינתי היא הדודה האבודה שלי אז אני מרשה לעצמי.
תראו איזה נהדרת דודה שלי.

לא מספרת לכם את סיפור המעשה מסמר השיער של הפשטידה.
לכו תקנו את הספר ותקראו. זה שווה את זה.
אח'כ תמצאו שם את סבא וסבתא שלכם ואת הגיסות והחמות ותראו איך אוכל יודע לשחק כל כך יפה ב"מישפחה".
עוד שנה שיהיה לכם קשה להפריד בין הדפים מרוב כמה הרבה בישלתם מהספר הזה, תיזכרו בי.

סטיתי כרגיל, נחזור לעוגה.
יש בה בעיקר שוקולד ושקדים. וגם סוכר וחלבוני ביצה.
וחייבים בשבילה מעבד מזון או מכתש ועלי ושרירי על. אז הנה ככה קלאודיה כתבה:

עוגת שוקולד ושקדים
Torta di Mandorle e Cioccolata

יהודים אנוסים נטלו חלק בעסקי יצוא הקקאו מוונצואלה למן תחילתם, והיו אחראים להקמת תעשיית השוקולד
באמסטרדם באמצע המאה השבע-עשרה, ולימים בצרפת – בבאיון ובבורדו- כך שלעיתים קרובות לעוגות השוקולד
היהודיות שורשים בקהילת האנוסים.
את המתכון המצוין שלהלן מצאתי בספר קטן בשם "מ- 1880 עד היום: המטבח היהודי של משפחתי" (1982)
הספר נדפס בכתב היד של מחברתו, דונטלה לימנטאני פבורנצ'לו (איך יושב עליי השם הזה בול… מיד אחרי
החג ניגשת למשרד הפנים להחליף את שמי. ק.ק ) ומייצג מאכלים שנהגו לבשל לפנים בגטו של רומא.
ייחודה של העוגה בכך שמכינים אותה מחלבונים בלבד, ללא חלמונים.

11/2 כוסות (250 גרם) שקדים מולבנים
200 גרם שוקולד מריר
11/4 כוסות סוכר
7 חלבונים
שמן וקמח או קמח מצה, לשימון התבנית

משמנים תבנית קפיצית בקוטר 23ס"מ, רצוי מטפלון, ומקמחים בקמח מצה או קמח,
מחממים תנור לחום נמוך (150 צ.).

שמים את השקדים והשוקולד במעבד מזון, וקוצצים דק
מוסיפים את הסוכר ומערבבים היטב.
טורפים את החלבונים לקצף נוקשה ומקפלים את תערובת השוקולד.
יוצקים לתבנית ואופים שעה, או עד שהעוגה תתיצב.

ככה במקור. עכשיו אני מתערבת:
ניתן לקלף שקדים בקלות לבד; משרים אותם במים רותחים למספר דקות ואז כשלוחצים על
השקד הוא קופץ החוצה. מולבנים DIY
אני מוסיפה כמה טיפות של תמצית שקדים ומקציפה את החלבונים עם מעט מלח.

ומה עושים עם החלמונים? אפשר להכין מהם קרם אנגלז או זביונה אבל אני ערבבתי אותם עם שמן זית
ודבש ומרחתי את התערובת על השיער שלי. הום מייד מסיכה לשיער. הכל נזל לי לעיניים. היה מצחיק.
אבל בסוף יצא שיער נעים.
זה אחרי שחפפתי אותו פעמיים ושמתי מסיכה רגילה לשיער. אבל מי יודע.

 

תכינו את העוגה, תהנו מכל ביס ותחזרו מחר מחרתיים שכבר אתם לא יכולים יותר ומרגישים שצריך לעשות
תוכנית פינוי בינוי במערכת העיכול שלכם.
אני אחכה לכם פה עם פוסט חגיגי בו נדבר על ניקוי הגוף או "אני לא נוגע בזה, אני עושה דיטוקס עכשיו".
תגידו את זה בטון הכי מתנשא שלכם.

נעשה כמה ימים של שקט ונחזור לעצמינו מוכנים יותר מתמיד לאביב ולקיץ שקורצים מכל פינה.
זה לא יהיה נורא קשה וזה יהיה לכם ממש כיף להיות באחרי עם עור רענן, קלילות נדירה ותחושה
של אביב אמיתית. לא כמו הפסח הזה שמעודד התחפרות באיזו פינה שקטה להוריד את האוכל.

אבל קודם כל עוגה.