אסקפיזם לרגע

לפני כמה חודשים התחלתי לקרוא את המשקולת 'שאנטראם' של גרגורי דייוויד רוברטס.
ספר עב כרס, מצחיק, מדכא ונוגע ללב. הפסקתי באמצע.
אני אפילו לא זוכרת למה, אולי כשאגיע שוב לעמוד 372, יש סימניה! שם עצרתי, אזכר.
אני דלוקה שם על מישהי, קרלה שמה, ונזכרתי שכבר אז, בסיבוב הקודם,
חשבתי לעצמי מה הייתי מכינה לה, לו היתה סועדת על שולחני.
היפיפיה החמקמקה הזו שוייצרית במקור, כבר שנים בהודו. מה אכין לך?..
היום, בעודי אוכלת לי עם עצמי, התגעגעתי ורציתי שתבוא לשבת איתי.

כן כן, אני באסקפיזם מלא היום, בין לבין התקפים של מציאות הזויה ובלתי נסבלת שנכנסת מהאוזניים ישר ללב.
לא נדבר פה כמעט על המצב. הפסקה.

ניקיתי את הבית בתחתונים וגופיה של פעם והקשבתי לג'אז בקולי קולות.
שרתי עם אלה ובילי ונינה שלי ושכחתי את ומ-הכל למה שעות.
בד'כ ניקיונות לא עושים לי את זה, אני לא מאלה שמנקים על מנת להרגע, אבל הפעם זה עזר.
ואז פתאום, היה איזה ריח ממשהו שהזזתי או צליל ששמעתי ועלו לי שטפי זכרונות מהתקופה
שגרתי באיטליה אחרי הצבא.
היתה תקופה חרא. אני יודעת, זה נשמע רומנטי להפליא חיים בפירנצה.
היו רגעים שאי אפשר לשכוח. אבל לצערי בעיקר מהסוג שעדיף.
כמה שמנה ומדוכאה חזרתי משם. הכל בגלל סיפור אהבה שכשל אנושות, אל תשאלו..

החברה הכי טובה שלי אז היתה פולנטה.
שוחחנו שעות בקפיטריה של האוניברסיטה על כוס יין או שמונה והתמלאתי בה יותר ויותר משבוע לשבוע.
שנים אחרי שנפרדתי ממנה ומהעודף שעטפה אותי, עוד פחדתי להתקל בה.
לאט לאט עם השנים ראיתי שזה בסדר להתראות מדי פעם..

אני חייבת יום אחד לעשות תיקון לסיפור הזה.
בית בגבעות של פיזולה או אומבריה. יקיצות ארוכות.
לאסוף ירקות מהגינה, לצייר בבוקר, לנוח בצהריים.
לשתות יין כי זה נעים ולהכין פולנטה מאהבה.
הבטחתי אסקפיזם או לא?!

המשלוח האורגני השבוע כלל תירסים טריים, הם כל כך מתוקים שבד"כ אני אוכלת אותם ישר מהקלח בלי בישול.
היום התחשק לי עם המזגן שמדמיין חורף והג'אז והבריחה מהכל להכין לעצמי פולנטה טריה וחמימה,
להנזיל עליה ביצה רכה (שזה כנראה הדבר שהכי טעים לי בעולם).
העמדתי סירים, קצצתי לי מנגולד טרי ואז אזעקה.
ממ"ד די מיקולו והאזנה דרוכה לצלילי הדאבל-בום המפחידים.
הטיימר רץ על הביצה והתירס והכל היה מתחשב מאוד.
כמה דקות אחרי, התיישבתי מחויכת בבית מריח ניקיון, ארבע נשים מופלאות שרות לי ברקע
והמשכתי לשכוח.
אז קרלה. שבי איתי רגע וספרי לי ה כ ל.

פולנטה טריה, ביצה רכה ומנגולד

(לשתי מנות)

3 קלחי תירס טריים (אורגני או תירס גילי הכי טוב)
כוס חלב רגיל (טבעונים-שמנת סויה של אלפרו לבישול תהיה תחליף ראוי לגמרי)
כף נדיבה חמאה או 2 כפות שמן זית
מלח, פלפל שחור גרוס טרי (מעט)

צרור מנגולד (עלים ירוקים בלבד, קצוצים גס)
שן שום פרוסה
כף שמן זית
מלח, מיץ וקליפה מחצי ליים או רבע לימון
(אפשר גם פטריות/ תרד/ אספרגוס!!/ ארטישוק)

2 ביצים

להגשה: פרמזן משובב בקולפן ירקות וטבסקו

עם סכין חדה מורידים את שיני התירס מהקלח. הם ברחנים, תיפסו אותם!
בסיר בינוני שמים תירס, חלב, חמאה.
מביאים לרתיחה עדינה ומבשלים 12 דקות. בשתי הדקות האחרונות ממליחים ומפלפלים קלות.
עם כף מוציאים 2 כפות מגרעיני התירס המבושלים ושמים בצד.
טוחנים את השאר עם מוט ריסוק, אני אוהבת שיש גושים והמרקם די גס. אבל מרקם חלק-חלק זה תענוג
קטיפתי. נסו ותראו.

בינתיים מבשלים את הביצים: מרתיחים סיר עם מים. כשרותחים מניחים בעדינות את הביצים ומבשלים
6 וחצי דקות. כן באמת. ככה יוצאת הביצה הרכה המושלמת. שוטפים דקה תחת מים קרים זורמים,
מקלפים בעדינות רבה.

בזמן שהתירס והביצים מתבשלים, מחממים מחבת עם שמן זית, מוסיפים מנגולד ושום
ומערבבים מדי פעם עד שהמנגולד נכנע ומתרכך (בערך 3-4 דקות).
ממליחים ומוסיפים טפטופי מיץ ליים וקצת קליפה מהליים.

מרכיבים:
בוחרים קערית יפה שמזכירה יותר חגים ממלחמה (הסירו דאגה, עוד חצי שעה נוכל לשוב לדאוג)
מניחים פולנטה חמה ומעל תירס ומנגולד. מניחים את הביצה וממליחים אותה במלח גס טוב.
מטפטפים טבסקו סביב ומפזרים שבבי פרמזן (שכחתי פרמזן לצילום..)
ועכשיו ה-רגע: עם הכף משחררים את הביצה לנזול לתוך גרעיני התירס המתוקים. זה יפה זה

 

ביצה רכה

פולנטה 2

יומולדת שמח איל. אני כל כך שמחה שהצטרפת אלינו. כשהיא מחייכת ככה; אני מחייכת כפליים.

הדפסת המתכונים הדפסת המתכונים

(16) Comments Write a comment

להגיב על מיכל לבטל

Required fields are marked *.