שורשים לפני

על סבלנות ושביעות רצון

זוכרים שבפוסט הקודם הבנתי שסבלנות זה הקורס שנירשמתי אליו לסמסטר אביב.
סמסטר ארוך צפוי לי.
החלטתם כבר מה יהיה הקורס שלכם?
כי זה זמן טוב עכשיו בואכה האביב לבחור אסטרטגיה למה קורה מפה.
או לפחות למה אנחנו שואפים. מה באמת יוצא זה לא תמיד באחריותנו.

אצלנו, ברפואה הסינית, האביב משויך לפאזת העץ.
פאזה רעננה וסקסית במעגל חמשת האלמנטים.
נבט. פוטנציאל מציץ מרים את הראש, מתגרה מהשמש. רעב לעוד.
דמיינו את הרגע הזה של הפריצה מהאדמה. הסינוור. התממשות האומץ של המים.

מה שהופך את העץ לכל כך מענין זה מידת הנפיצות של התנועה המתפרצת הזו;
לפעמים יש פיצוץ שמביא להארה ולעתים פשוט להתפרקות.
לא בכדי זו ה-תקופה של האלרגיות.
מה זה אלרגיה אם לא תגובתיות-יתר לרעיון.

טוב רגע רגע, נחזור אחורה למבוא לתורת חמשת הפאזות.
יש שיקראו לפאזות האלה תנועות ואחרים יאמרו חמשת האלמנטים.
זה לא נורא משנה כל עוד תבינו את העיקרון המשפחתי ששוכן בתפיסה הזו:
כולנו ילדים של מישהו.
אנחנו לא חיים בחלל ריק.
יש כאלה שישפיעו עלינו יותר, אחרים פחות, אבל יש משהו ממישהו בכל אחד מאיתנו.

נעשה את זה ממש מקוצר: חמש הפאזות. מים עץ אש אדמה מתכת מים עץ אש אדמה מתכת מים.
וכך הלאה עד סופי הסופים.
האמא מזינה את הבן. בבקשה, אל תסתבכו פה עם ענייני ג'נדר (אבא אמא בן בת, תעזבו את זה לעכשיו).

אמא טובה (דיה) מזינה את הבן שלה. אמא מצ'וקמקת לא מזינה או אפילו תובענית ולוקחת ממנו.
מים מזין עץ מזין אש וכן הלאה..

הסבתא מבקרת את הנכד שלה (מלשון בקרה הפעם)
עץ מבקר אדמה, אש מבקרת מתכת וכו..
בקרה במובן החיובי תתמוך, תתן מסגרת.
בקרה הופכת לעלבון כשהיא לא נזהרת.

5-Elements-Diagram

האמא של העץ, המים, כשהיא מזינה את בנה כראוי, שורשיו חזקים ויציבים וענפיו גמישים ועמידים.
אם היא מגזימה, פולניה כזו, שורשיו בבוץ טובעני (פה נכנסת כבר פאזת האדמה שהיא סיפור מרגש בפני עצמו אבל נשמור
את זה להזדמנות אחרת).
אם היא תובענית, הוא יתייבש, ענפיו יהיו פריכים ויגיבו בשבר לכל משב רוח קטן.

כשהעץ שלי מיוצב כמו שצריך, אני מטפסת גבוה, בהחלטיות אני יודעת לאן אני הולכת וכל מכשול בדרך
משעשע אותי ונפתר ביצירתיות. חמלה ופרופרציה בשפע.
כשהעץ שלי לא משו, אני מתוסכלת בקלות ולא רואה מעבר לאף שלי.
עכשיו אם אתם עוקבים אחריי מספיק זמן, די ברור לכם שאני מאוד יצירתית במציאת דרכים להיות מתוסכלת.
אני נעה על הספקטרום בין ראש בקיר לשביעות רצון.
שביעות רצון. זו שאיפה יפה.

אז בשאיפה לסבלנות ושביעות רצון אני מזמינה אתכם לשני דברים:

האחד להכין לכם גרנולה שוקולדית מענגת מכוסמת וקינואה מונבטים (נכון, זה נשמע כסתירה כוסמת ועונג אבל תתפלאו).
הסיפור הזה יקח כמה דקות מזמנכם מבחינת רמת ההשקעה אבל בסופו של עניין תוכלו להגיד "וואללה צדקה כשאמרה
כוסמת אינה סותרת עונג", הקאטץ' פה הוא שהסופו של עניין הזה הוא במרחק שלושה ימים.

אז סבלנות- וי

השני הוא להתעקש על שעה לעצמכם בבוקר.
עכשיו גשו לשוק הנמל.
איספו לכם סנדויץ דג מלוח של שרי הרינג. רוזטה קרה. ואחכ קפה אם חייבים.
ושבו. שמש תלטף אתכם ממזרח. ריח של ים יתגנב מהמערב ואושר כמעט בלתי נסבל יציף אתכם.
זה מה שאני עשיתי אתמול. זה פלוס ענבל אהובתי שחיכתה לי שם לגנוב יחד חצי שעה של שיחה שלנו.
כל כך שמחה שאת בחיי בלו.
אח'כ סל וקניות זריזות של מה שצעק "אני רוצה לבוא איתך הביתה קרין"
ולמטבח.

שורשים שוק

ארטישוק

עגבניות
שעתיים אח'כ, אחרי טארט יפה תואר שנכשל במבחן הטעם (אני עוד אצלח אותו ואדווח), היה את זה:

ירקות שורש אפויים בשמן זית רוזמרין ולימון על ריזוטו קליל ביין לבן.
ארטישוקים עם וינגרט עוקצני וסלט עגבניות הורסות (אין לי מה להגיד עליהם פרט לזה ששמן זית טוב ומלח טוב
זה הכי טעים שיש).

שביעות רצון- וי

IMG_2001

IMG_2036

 

גרנולת כוסמת וקינואה מונבטות עם קקאו ודובדבנים

יש פה את ריכוז מזונות העל המגניב העולם. לשמחתי התחילו ליבא את המוצרים המעולים של נביטס.
אז סוכר קוקוס, גוג'י בריס, צ'יה, קקאו נא ועוד מלא אחרים נהיו אפשרות זמינה בחנויות הטבע.
אני מבטיחה לכתוב לכם מה הסיפור של מזונות העל. וכמובן את דעתי המבלבלת עליהם. לא היום..
את הגרנולה הזו מייבשים לאט לאט ולא אופים על מנת לשמור כמה שאפשר על הערכים התזונתיים
של הסופרמנים האלה. גרנולת כוסמת שונה תמצאו פה.

נבטים בצנצנת

כוס כוסמת ירוקה
חצי כוס קינואה

שוטפים את הכוסמת והקינואה יחד במסננת עד שהמים צלולים. מסננים.
משרים בקערה גדולה עם הרבה מים לחצי שעה.
מסננים ומשאירים במסננת מעל קערה. מכסים במגבת מטבח.
'משקים' את הגרעינים תחת מים זורמים שלוש ארבע פעמים ביום.
בכל פעם מרטיבים את כולם, מנערים היטב ומכסים שוב במגבת.
נזהרים מסתימה במסננת, אז חשוב לנער, אם לא, ירקבו…

למחרת יהיה כבר נבטוט. יום אחרי, יהיה נבטים כאלה:

נבטי כוסמת

חצי כוס שזיפים יבשים מגולענים קצוצים גס
חצי כוס דובדבים חמוצים יבשים
חצי כוס גוג'י בריס

שליש כוס גרעיני צ'יה
חצי כוס קוקוס מיובש (לא חובה, אני לא שמה תמיד)
כוס (או יותר) אגוזים (לוז פקאן מלך שקדים – מה שאוהבים) – קצוצים גס

כפית תמצית וניל
חצי כפית מלח
רבע כוס סוכר קוקוס או סוכר חום דק או מייפל טהור
1/3 כוס קקאו טהור
1/4 כוס קקאו ניבס
3 כפות שמן זית עדין או שמן קוקוס

בקערה גדולה משרים לשעה את הפירות היבשים בהרבה מים.
מסננים היטב. מחזירים לקערה.
מוסיפים את הכוסמת והקינואה המונבטים, את האגוזים, הצ'יה והקוקוס.
מערבבים בעדינות. הכי קל עם הידיים.

מערבבים בקערית את הוניל, המלח, הסוכר או המייפל, הקקאו, הניבש והשמן.

מערבבים את התערובת בעדינות רבה לתוך תערובת הכוסמת.

נבטים עירבוב

משטחים על נייר אפיה בתבנית אפיה גדולה או שתיים קטנות ומייבשים בטמפרטורה הכי נמוכה של התנור שלכם,
שלי חמישים מעלות, ל 8-10 שעות. כן, כל כך הרבה.. עד שהתערובת יבשה וזהובה קלות.

אם יש לכם מייבש מזון מצ'וכלל זה הזמן לנקות ממנו את ערימת האבק שהצברה עליו.

מאחסנים בצנצנת אטומה.

נבטים מגש

הכי טעים לאכול עם בננה וחלב אגוזי לוז (מי אמר טעם נוטלה?!!!!)

 

שורשים זרים אפויים וריזוטו קצת שיכור

מחממים תנור ל-200 מעלות

שורשים ופקעות לפי מה שאתם מוצאים ואוהבים,
אני קניתי צרור מעורב בשוק והיה בו:
סלק אדום, סלק כתום, סלק לבן, לפת? ועוד משהו שהזכיר צנון בריח.
חוץ מאלה בטטות ילכו יופי גם.
הם היו קטנים למדי ויפים להפליא ולשלוש מנות השתמשתי בשישה.
פורסים את הירקות אחרי קירצוף רציני (הכי טוב עם סקוטץ' נטול סבון)
לפרוסות בינוניות (חצי ס"מ נגיד) ומסדרים על תבנית אפיה על נייר אפיה.

בקערה מערבבים:
2 כפות שמן זית
גרידה מלימון אורגני או לימון רגיל שטוף ומקורצף היטב
כף מחטי רוזמרין טרי

מברישים את השורשים בתערובת. מפזרים מלח ופלפל ואופים בתנור החם כחצי שעה
עד שהירקות רכים (בודקים עם מזלג), פריכים ושזופים ממש (הקיץ בפתח!)

שורשים לפני

בינתיים מחממים סיר בינוני טוב, עם תחתית כבדה, כזה שהאורז לא יחרך לכם בו
עם כף שמן זית וקובית חמאה (או רק שמן זית אם אתם לא בקטע של חמאה. מוזר)
מוסיפים 2 שאלוטים קצוצים (או בצל אדום) ומטגנים על אש קטנה עם קצת מלח עד
שמתרככים ומזהיבים קלות.
מוסיפים כוס וחצי אורז עגול של ריזוטו וקליפה מגורדת מחצי לימון.
מערבבים על אש בינונית כמה דקות טובות עד שהאורז חם למגע ביד.

בינתיים מחממים בסיר נפרד ליטר ציר ירקות או עוף או מים עם מלח. זורקים לנוזל הנבחר גבעול רוזמרין ועלה דפנה.
טועמים ובודקים שהציר או המים מלוחים על הגבול של מדי. ככל שהציר יהיה טוב יותר, האורז היה טעים יותר…

חוזרים לאורז, כשהוא חם וריחני, על אש בינונית-קטנה, מוסיפים 2 כפות נדיבות מרטיני יבש ומערבבים עד שנספג.
מוסיפים כוס יין לבן יבש ושוב מערבבים עד שנספג. עכשיו מוסיפים מצקת מהציר החם ומערבבים עד שנספג.
מתחיל לשעמם המתכון אבל אין ברירה, ככה ממשיכים ומוסיפים נוזל תוך כדי ערבוב עדין.
בהתחלה האורז צמא ושותה מהר ולאט לאט מתרכך ונהיה רווי. מפסיקים את הבישול כשהאורז כמעט רך לגמרי
ויש נוזל קרמי וקטיפתי שמכסה את האורז. לא תמיד תשתמשו בכל הציר. כל אורז וקיבולת השתיה שלו.

בינתיים השורשים מוכנים.

לצלחת עמוקה מוזגים ריזוטו. עורמים ירקות מעל, סוחטים קצת לימון טרי ומפזרים מעל כוסברה אם אוהבים (כאן השתמשתי
בעלעלי כוסברה צעירים; היהלומים שקונים בשוק הנמל- טעם עדין של כוסברה בשמלה שחורה קטנה ואלגנטית.
ממש אודרי הפבורן של הכוסברות).

שורשים מנה

עכשיו אני רוצה להגיד תודה ולספר שאני מתרגשת. הבלוג הזה זימן לי חבר לעט ששלח לי מתנה;
תרגום עדין ורגיש שלו למילים של חברה שלי סאי שונוגון מ"ספר הכרית" היפני.
ברשותו, אני מכבדת אתכם גם במטעמים האלה.

באביב
השחר
הוא פסגת היופי
כשמתגנב האור
ומכסה את הגבעות
קווי מתאר
עוטים צבעים
אדום קלוש
ואניצי סגול
של נתיבי ענן
ממעל
בקיץ
הלילות
לא רק כשזורח הירח
גם לילות של אפלה גמורה
כשהגחליליות מרפרפות
בלא לאות
אפילו כשיורד הגשם
כמה הוא יפה
בסתיו
הערבים
כשהשמש מנצנצת
ושוקעת
וכל כך קרובה
לקצה גבעה
והעורבים שבים אל קניהם
שלשות
רביעיות
זוגות
ואף קסום מזה
טורים
של אווזי הפרא
כמו כתמים
על פני שמים
רחוקים
ושוקעת שמש
והלב הומה
לקול הרוח
והמהום החרקים
בחורף
הבקרים המוקדמים
וכמה יופי יש בשלג
שירד בלילה
אבל כמה נהדרת הקרה
עוטה את פני האדמה
ואפילו כשאין שלג וקרה
ורק קר נורא
ואנשים עוברים בין חדרים
ומלבים את אש הקמינים
נושאים עמם פחם
כמה שזה מתאים
לרוח העונה הזאת
אך כשמתקרבים הצהריים
והקור שוכך
אין איש אשר דואג עוד
ללבות דבר
ולא נותר דבר
רק ערימה קטנה
של אפר
לבנבן

(תרגום יובל אידו טל)
יובל, pen pal, אולי מסע לתרגום מלא?..

אני מאחלת לכם חג שמח וחופש מ ואל מה שטוב.
וברוכה הבאה נינה רוז. חיכינו לך קטנטונת.

הדפסת המתכונים הדפסת המתכונים

(6) Comments Write a comment

  1. יקירתי
    כמה אני מתגעגעת אלייך !!!
    בתוך הטירוף הנפלא בחיי כרגע , הפוסטים שלך הן נקודות של עונג !
    אבל אני חייבת להיות כנה ולהודות שבנקודה זו של חיי אני עדיין לא התיידדתי עם המטבח ו/או עם מזונות הבריאות
    אוהבת אותך
    קרי

    Reply

Leave a Comment

Required fields are marked *.