על הלחם לבדו

כשעוברים לאכול בריא יותר יש כמה דברים שנתקעים איתם, הראשון הוא לרוב ענין הלחם.

בשנים האחרונות עשו ממנו כזו סיפור שכבר קשה להחליט אם, כמה ואיזה לאכול.
אפשר להסכים שבגט טרי עם קרום מתפצח זה הכי טעים שיש בקטגוריה?
נכון, מתחרים צמודים הם הכפרי הצרפתי ולחם אחיד חם וטרי מהתנור.
לאכול אותם כל יום זו לא אופציה טובה כל כך לשוחרי הבריאות אבל להנות מהם פעם בפעם זה בעיני מצווה של ממש.

אבל רגע, גם ללחם שאור משיפון איכותי עם אגוזים או זיתים או לחם כוסמין שופע גרעינים לא חסרות נקודות בדירוג הלחמים הטעימים.

אז איך שומרים על לחם בתפריט הקבוע תוך כדי שמירה על הבריאות?
בואו נתחיל מההסכמה הגורפת שלחם מלא בריא יותר יחסית ללחם לבן.

אפשר שעות להתדיין ביתרונות הקמחים השונים, בחסרונות הגלוטן ובנפלאות הכוסמין אולם לדעתי יש שני ענינים יותר בוערים, הראשון הוא עניין השמרים ושאר המתפיחים התעשיתיים והשני הוא ענין הכמויות.

עניין ראשון:
השמרים התעשייתיים שמתפיחים את הבצקים בתעשית הלחם לא טובים לפלורת החיידקים הנחמדים אלינו ופגיעה באוכלוסיה החביבה הזו מסכנת את בריאות המעיים שלנו ומוציאה מכלל איזון את האינסטלציה של המערכת התחתית שלנו..
מחקרים רבים משקיעים עכשיו המון זמן וכסף בחקר טיפול במחלות רבות כמו יתר שומנים בדם, דלקות כבד ולבלב ואף סכרת בעזרת פרו ופרה ביוטיקה (שהם מאותה משפחה של חיידקים) ואני אומרת שלפני שמתקנים כדאי קודם כל לשמר או כמו שאומרים הסינים "להתחיל לחפור באר שצמאים זה קצת מאוחר מדי..".

חוץ מזה יש יחס בין כמות השמרים לערך הגליקמי של המזון.
מה הסיפור הזה של ערך גליקמי שנהיה הטרנד המוביל עכשיו בתזונה?? אם אקצר את זה למשפט וחצי; ערך גליקמי הוא מדרג להשפעת פחמימות על רמת הסוכר בדם. מתפרק מהר-ערך גבוה. מתפרק לאט-ערך נמוך.

ערך גליקמי גבוה מקושר לסכרת, השמנה ועוד מריעים רבים וערך גליקמי נמוך זה היום הבון טון והוא מקבל את כתר הבריאות ומקושר לשמירה על משקל ואיזון הורמונלי ומטבולי. נשמע מבטיח לא?
ככל שיש יותר שמרים בלחם, הערך הגליקמי שלו עולה. אז עכשיו אתם יכולים להבין מה הקטע שלי נגד שמרים.

חוץ משמרים, תעשיית הלחם משתמשת רבות במתפיחים אחרים ללחמים, משפרי אפיה, צבעי מאכל ומשפרי זמן מדף, רובם ממשפחת תוספי הE וחלקם חשודים מאוד לבריאותינו.

עכשיו בואו נדבר על כמויות:

לא יקרה כמעט לאף אחד כלום מאכילה מדי פעם של סנדויץ טוב או לחם עם הארוחה אבל כמעט כולנו מגזימים עם הכמויות שאנחנו צורכים מהסוגים השונים של המוצר הזה (אני מכניסה לשושלת הזו לחמים, לחמניות, בייגל'ס, קרואסונים, קרקרים, עוגות ועוגיות).
יש לנו מן הרגל כזה של צורך בבצק שיעגל את הארוחה, שיתן לנו איזו משקולת טובה בבטן, אבל כשמתרגלים לאכול פחות לחם מוצאים שזה דווקא נעים להיות בלי הכבדות הזו.

כשבוחרים איזה לחם לקנות צריך לברר קודם כל את מרכיביו:

לחם צריך להכיל:

קמח
מחמצת-שאור
מים
יכול גם להכיל מלח,  קצת סוכר שעוזר למחמצת לגדול  וקצת שמן.
C'est tout

אני בעיקרון מבקשת מאוד מהמטופלים שלי להמנע מלחמים קלים, שלרוב מלאים בתוספות תעשיותיות בלתי מזוהות ומעודדת מאוד לרכוש מאופים עצמאיים או ממאפיות קטנות שדוגלות באפיית לחם "כמו של פעם".
נכון, זמן המדף של הלחמים האלה לא ארוך כמו לחמים תעשייתיים אבל אני ממליצה לפרוס ולהקפיא את הלחם שאתם אוהבים ואז לחמם לכם פרוסה או שתיים לפני הארוחה. אומנם מפסידים בזה את האפשרות ללחם טרי אבל מרוויחים שליטה טובה יותר בכמויות.

אפשר כמובן גם לאפות לחם טרי בבית, לגדל לכם מחמצת מחמד ולהנות מלחם נפלא ובריא בעשירית מחיר או להכין מדי פעם לחם מהיר על בסיס אבקת אפיה (בבקשה כזו ללא אלומניום או אבקת אפייה תוצרת בית: על כל כפית סודה לשתיה, 2 כפיות קרם טרטר וכפית קורנפלור- זהו..) או קרקרים מהירים מקמח כוסמין.

אני החזקתי מחמצת נהדרת כמה חודשים שקיבלתי מאורלי חברתי האהובה מיודפת, אפיתי כל שבוע לחם מצוין    א ב ל    לא טיפלתי במחמצת כמו שצריך, הזנחתי אותה יותר מדי והיא מתה. נו נו נו לי

אין שום בעיה להשיג היום בכל רחבי הארץ לחם עבודת יד שנעשה בדאגה ובאהבה.

עכשיו בואו נגיע לעניין שבאמת רציתי לכתוב עליו:
מה אפשר למרוח על הלחם הנהדר הזה שגם יהיה בריא ומזין וגם יהיה טעים במיוחד?
על הגבינות עשינו עליהום ונהנה מהם רק במשורה, נקניקים הס מלהזכיר וכמה אפשר לאכול שוב טחינה ואבוקדו??

(אני מתה על גבינות אבל הן חולות עליי בחזרה ומשבשות לי הגוף, לגבינות עיזים כמו תום או ברי משובחות קשה לי לסרב אז אני משתדלת לא להחזיק אותן קבוע בבית ואם אני אוכלת אותן, אני מחזירה להן בכמה ימים של נטילת פרוביוטיקה ומקווה לטוב)

אני רוצה להציע לכם פה כמה אופציות:

כדאי לכם להחזיק קבוע לפחות אחת מהם קבוע במקרר, לחם טוב, ממרח עשיר, צלחת עם ירקות חתוכים גס וביננו, מה צריך יותר?ֿ

סנדויץ' פלא של נסיכות- תאנה טריה, קצת גבינת עיזים מלוחה (פטה, כן כן או תום או סתם פרומעז), זילוף דבש קטן, רוזמרין וטימין טרי ופלפל שחור גרוס טרי. בכל פעם שאני אוכלת את הכריך הזה אני מרגישה שלרגע העולם נעצר, בעולם שלי, ובטח גם בשלכם לעשות רגע סטופ זה לא כזה מובן מאליו. בבקשה תנסו את זה.

רוטב עגבניות ופלפלים אפוי- קיץ בצנצנת.

אנשואד Anchoiade-ממרח צרפתי פרובנסיאלי של אנשובי וזיתים – מנות אומגה 3 וסידן מרוכזות לוריד, העצמות שלכם יודו לכם.

סלק אפוי על מצע טחינה כתחליף לנקניק או גבינה; כשצריך משהו לתת בו ביס.