מרק אגס עלים

נחמה. ולא הכינה.

 

טוב תשמעו, החורף הזה, שמתגנב לשעות בלילה ואז מתחבא ביום משגע את כולם מסביב וכשהוא הוא מגיע
מלווה בחושך בארבע אחר הצהריים אז בכלל מה הפלא שכולם מדוכדכים.
עושה רושם שהנה והוא מגיע בסופשבוע אבל אולי הוא שוב מתעתע בנו…

השבוע הגיעה אליי לקליניקה מטופלת שאני אוהבת במיוחד. היא עצובה. הרבה יותר מעצובה ולא מוצאת את הדרך החוצה.
המיטה קוראת לה להשאר והסיבות להרים את הראש מתמעטות.
דיברנו הרבה על האופציות שעומדות לפניה ועל מה אפשר לעשות כמגיע גל כזה שסוחף
אותך ככה עד שאת מרגישה טובעת.

אני מזכירה לה לחדול מהמלחמה ולנסות ככל יכולתה רק לצוף ולתת לגל לעבור. אין מה לפרפר.
אין מה להתווכח.

עצבות היא מנת חלקנו האנושית, היא באה באריזות שונות ומשונות,
מפתיעה אותנו גם ברגעים שנראים שאין לה סיכוי עלינו ומתחפשת לעיתים לדברים אחרים.

בעיני אין הרבה אפשרויות למגר אותה כי הפוך מעצוב זה שמח? לא ממש..
לומדים לגדול איתה, לעבוד דרכה ולהתגאות בצלקות שהיא משאירה בנו.
זה לא מצליח לעיתים קרובות אבל שכן.. זה מעורר גאווה אמיתית.

נכון, זה קצת מפחיד, ומה הפוך מפחד? הבודהיסטים יאמרו אהבה, הסינים יצדדו באומץ.

אני נזכרת במשפט שענבל אהובתי אמרה לי:
׳תמיד כשאתה נופל תזכור שכנראה יש משהו שאתה צריך למצוא שם למטה׳

אז אני מקווה שתמצאי אותו ותאמצי אותו לתיק טיול שלך. בינתיים אני פה.
מלווה אותך לתחתית ותיכף נעלה. עוד מעט מגיעות ללמטה.
לדרך אני מכינה לך מרק. שיתן לך בית עד שתמצאי את שלך.

נ.ב
אנשים טובים מאוד מתו השבוע; אריק איינשטיין, אמא של אינס ואבא של גלית, ספי ריבלין ונלסון מנדלה.
קצת דחוס מדי הלקיחה שלהם מאיתנו. לפחות אני יודעת שהם בחברה טובה שם למעלה.
נלסון מנדלה אמר המון דברים רגישים וחכמים ונלחם באומץ על חירות אמיתית.
אני משאירה לאחרים לצטט את דברי הגדולה שלו ומרשה לעצמי להנות מהאנושיות הפשוטה שלו
ושגם געגועיו שלו, כמו שלי, היו, בין השאר, לארוחה טובה ולמחוות של חברות ופתיחות לב:

אגס קא
מתוך מכתב לאמינה קצ'ליה, 27 באפריל 1980

"איך את מעיזה לענות אותי ולהזכיר את אותה סעודת יונים! את זורה מלח על פצעי. גם לאחר 28 שנים
אני עדיין מתגעגע לאותו יום בלתי נשכח.
כן, את צודקת בהחלט! הגיע הזמן לעוד ארוחה. איפה ומתי? זה כבר לא חשוב. העובדה שאת
עדיין חושבת על זה, שאת שואלת שאלות מדויקות כל כך, היא נפלאה כשלעצמה.
אני מתפתה לומר: בשלי את היונים הארורות והטיסי אותן לכאן.
אם יש אנשים ביוהנסבורג שמזמינים לעתים קרובות ארוחות ממסעדה פריזאית, למה שלא תצליחי את,
למרחק אלף וחמש מאות קילומטר? זוהי תקוות שווא, כמובן. את ואני יודעים היטב שהארוחה כלל לא תגיע
לאוקיינוס האטלנטי.
בדצמבר האחרון, שלחה לי חברתנו איישה, מקייפטאון, ארוחת חג מולד כיד המלך, בלי לדעת שאין תנאים
באגף הזה למחוות כאלה.

איזה פינוק זה היה אילו יכולתי לטעום קארי טרי ואמיתי תוצרת בית! לא זו בלבד שהמשלוח הוחזר אליה,
אלא שכמה ממכלי האוכל רוסקו. מה שהתחיל עם המון רצון טוב וחיבה, הסתיים בתסכול ואפילו במרירות.
כתבתי לה מכתב ניחומים, ואין לי אלא לקוות שהרגשתה השתפרה מעט אחרי שקיבלה אותו.
אבל גם כשאני משרבט את השורות החפוזות האלה, הלב והראש, הדם והשכל נלחמים זה בזה,
האחד משתוקק באופן תמים לכל הדברים הטובים החסרים בחיינו, הראש מתנגד ומסתגל לנסיבות שבהן מתנהלים חיינו במציאות."

(מתוך הספר "אני, נלסון מנדלה" שיצא ההוצאת אחוזת בית)

מרק מנחם (דגש על הנ' בבקשה)
מרק דלורית אגסים וערמונים

 

מרק אגס דק

3 כפות שמן זית
3 שאלוט/ 2 בצלים אדומים קצוצים גס
2 כרישות שטופות היטב קצוצות גס
10 עלי מרווה

4 שיני שום פרוסות
1 דלורית קלופה, מנוקה מגרעינים וחתוכה לקוביות
3 גזרים קלופים קצוצים גס
3 אגסים קלופים, קצוצים ללא גרעינים

200 גרם (2 שקיות) ערמונים מבשולים קלופים
2 עלי דפנה
חצי צ'ילי אדום/ ½-1 כפית צ'ילי גרס יבש
2 ליטר ציר ירקות/ עוף/ מים

אגס, עלי מרווה, שמן זית

בסיר גדול מחממים שמן זית, מוסיפים שאלוט/ בצל, כרישה ומרווה, ממליחים מפלפלים
ומטגנים על אש בינונית עד שהירקות רכים ומעט מזהיבים.
מוסיפים שום, דלורית, גזר ואגסים, ממליחים מפלפלים וממשיכים לטגן-לערבב כרבע שעה,
הירקות יתרככו קצת ויזהיבו.
מוסיפים ערמונים, עלי דפנה, צ'ילי, ציר/מים, מביאים לרתיחה ומבשלים כחצי שעה עד שהגזר והדלורית רכים.
מוציאים את עלה הדפנה ואת הצ'ילי החצוי (אם לא רוצים מאד חריף, מי שאוהב חריף שישאיר)
טוחנים בסטיק/ בבלנדר.
להגשה: מחממים ס"מ שמן זית במחבת קטנה, מטגנים עלי מרווה שלמים כמה שניות עד שפריך וזהוב.
מוציאים את עלי המרווה לנייר סופג.
פורסים את האגס לאורך, מטגנים את פרוסות האגס בשמן המבושם מרווה משני הצדדים עד שזהוב
(בערך 2 דקות). מוציאים את האגסים ומפזרים עליהם צ'ילי גרוס או פלפל שחור.
על המרק המזוג בקערה, מניחים פרוסת אגס וכמה עלים פריכים של מרווה,
מזליפים קצת שמן זית טרי ומגישים מיד עם לחם כפרי דחוס ונעלי בית.

הדפסת המתכונים הדפסת המתכונים

(2) Comments Write a comment

  1. זה מהמם!!! זה המרק הכי יפה שראיתי! אני בטוח מנסה בקרוב וחוזרת לספר

    Reply

Leave a Comment

Required fields are marked *.