ניצחון זה לא

הקשבתי אתמול לעמנואל, בן השמונה שלי, מסביר לחברים שלו בבריכה מה זה ניצחון טכני;
'זה ניצחון במשהו שלא ממש ניצחת ולא בטוח בכלל שהיית אמור לנצח'.
אח'כ, בערב, לפני השינה, המשיך והסביר לי שאם אתה מפסיד בהפסד טכני אז זה באסה
כי להפסיד זה באסה בכל מקרה. אבל אם אתה מנצח בניצחון טכני אז זה ממש גרוע.
שאלתי אותו למה וענה לי שאי אפשר לשמוח כשאתה מנצח טכני, שזה
ניצחון גרוע.

זה אחרי שבשיעורי הבית היה צריך לצייר פריטים לפי רצונו: מטוס. טיל. אקדח.
ציפור. בריכה. דג. חכה. גלגלת. גולגולת. משחק אסוציאציות חופשי. קיץ 2014.

ארץ קשוחה. אנשים קשוחים. שמש קשוחה.
אני חייבת להודות שכמו כולם, אני מותשת.
קראתי השבוע את השיר הזה של פסואה והתבאסתי שהאדישות
מפעפעת לתוכי בכל כך הרבה איזורים מרוב שהמתח מתרגל עליי.
ואני מעדיפה פאונים (אדמוניות) אם מישהו מתענין.

אֲנִי מַעֲדִיף וְרָדִים, אַהֲבָתִי, עַל הַמּוֹלֶדֶת,
וּמַגְנוֹלְיוֹת חֲבִיבוֹת עָלַי יוֹתֵר
מִן הַתְּהִלָּה וּמִן הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת.

בִּתְנַאי שֶׁהַחַיִּים לֹא יְעַיְּפוּ אוֹתִי, אֲנִי מַנִּיחַ
לַחַיִּים לַחְלֹף עַל פָּנַי
בִּתְנַאי שֶׁאֶשָּׁאֵר מִי שֶׁאֲנִי.

מָה אִכְפַּת לְמִי שֶׁכְּבָר לֹא אִכְפַּת לוֹ מִשּׁוּם דָּבָר
שֶׁאֶחָד יַפְסִיד וְאַחֵר יְנַצֵּחַ,
אִם הַשַּׁחַר מַפְצִיעַ תָּמִיד,

אִם מִדֵּי שָׁנָה בָּאָבִיב
מְנִצִּים הֶעָלִים
וּבַסְּתָו הֵם נוֹשְׁרִים?

וְהַשְּׁאָר, יֶתֶר הַדְּבָרִים שֶׁבְּנֵי-אָדָם
מְצָרְפִים לַחַיִּים,
מַה הֵם מוֹסִיפִים לְנִשְׁמָתִי?

מְאוּמָה, חוּץ מֵהַחֵשֶׁק לַאֲדִישׁוּת
וְהָאֵמוּן הָרַךְ
בַּשָּׁעָה הַבּוֹרַחַת.

(פרננדו פסואה)

מזל שיש אמון רך בשעה הבורחת. חלומות בהקיץ. בזה אני טובה מאוד. וגם לא בהקיץ.
אני חולמת המון לאחרונה. וגם ישנה לא מעט. בעשר אני קורסת ומגרדת את עצמי בקושי
מהמיטה בבוקר אחרי שעבדתי בלחלום המון שעות ארוכות.
אני חולמת הרבה על הריונות ומחלות, מוות ועוד הרבה דברים שאני לא מספיקה
לזכור לפני שאני שוכחת.
חלמתי שישי מקריא לי ספר ואני בהריון. חלמתי זיכרון. התקופה הזו מעירה את האובדן שלי
ואני מרגישה חשופה מתמיד וסגורה מתמיד.

ישי הכי אהב את מאיר שלו. וכנראה לא בכדי, מאיר שלו אהב והכיר את ישי היטב,
על אף שלא נפגשו מעולם.
ולמה נזכרתי במאיר שלו, כי היתה לו יומולדת השבוע. אז מזל טוב.
יצא לך זמן גרוע לחגוג יומולדת השנה. מאחלת שהזמן ישתפר והחגיגות יהיו שלמות יותר.
ב'כימים אחרים', כתב שלו ש'ככה תמיד קורה בסוף של כל אהבה. ההתחלה תמיד אחרת
וההמשך תמיד תסבוכת, אבל הסוף תמיד כל כך פשוט וכל כך אותו הדבר.
בסוף תמיד יש מי שבא ויש מי שהולך ויש מי שמת ויש מי שנשאר'.
אני חושבת שמכל הספרים בעולם הכי אהב את 'בביתו במדבר',
כשהייתי בהריון עם עמנואל, ישי הקריא לי אותו ואת פונטנלה הקריא לי בהריון של סולי.
אני כל כך אוהבת שמקריאים לי. המשפטים נחרטים בגוף בחוויה מלאת חושים;
איפה הנחתי את הראש במשפט הזה, מה טעמתי במשפט ההוא ואיך הוא הבין מה
שאני הבנתי אחרת. וריחות שאי אפשר להזכר בהם אלא אם הם מופיעים פתאום
כך, משום מקום, ומצטטים עבורך רגע שהיה ואיננו עוד.

עמברי, אולי גם אני אצטרף לסיפריית העוורים? אסע באוטו ואקשיב לספרים
במקום לחדשות.
כן כן אני נוסטלגית היום. אבל תראו, זה מה יש. ההווה נראה לא משהו ועם העבר
אפשר לעשות הכל. כשאנשים חזקים נשברים, השבר יותר גדול והרסיסים יותר קטנים.
זה משפט מ'יונה ונער'.

(וגם זה:)

'מה בן-אדם צריך?' הכריזה יום אחד, אחרי הכפית הראשונה של המנה האחרונה.
'לא הרבה: משהו מתוק לאכול, וסיפור לספר, וזמן ומקום, וגלדיולות באגרטל,
ושני חברים, ושני ראשי הרים, על האחד לעמוד ועל השני להביט.
ושתי עיניים לבדוק בהן את השמיים ולחכות'

אז בואו רגע, אציע לכם משהו טעים לשתות שמוכן מהר ולפחות את הבטן ממלא בכוונה של שקט ורוך.
אולי תבקשו ממישהו שיקריא לכם את המתכון.

לילדים תכינו בלי אלכוהול וזה יהיה מעין שייק מצנן. לגדולים תכינו עם החריף. ולאלה שצריכים
שיכוך, שזה הרוב, תכינו עם הערק.

מרק קר של מלון, ליים, סריראצ'ה (ועראק)

לארבע מנות

מלון כתום קר, קלוף ומנוקה מגרעינים
מיץ משני ליימים, קליפה מגורדת מליים אחד

סריראצ'ה (רוטב חלפינו) או טבסקו ירוק
עראק

בבלנדר חזק של שייקים, שמים את בשר המלון עם חצי כוס מים קרים,
המיץ וקליפת הליים.
מריצים את הבלנדר. מוסיפים עוד קצת מים אם צריך (תלוי במלון).

מוזגים לילדים את השייק, מקשטים בקש וכפית ומחייכים אליהם
הכי שאתם יכולים.

לשאר מוסיפים 2 שוטים של עראק ומריצים לעוד קצת.
מוזגים לכוסות יפות ומשפריצים מעל ככפית קטנה של סריראצ'ה לכל כוס.
מערבבים עם הקש. ומתפללים לימים טובים ולהחלמה

מרק מלון 2

מרק מלון 3

cc

הדפסת המתכונים הדפסת המתכונים

(7) Comments Write a comment

  1. לך
    חיבוק ונשיקה
    זה הכל
    אחרי הנוסטלגיה הזו שמשכה גם אותי אליה..

    לימים טובים ,
    ומשקאות מנחמים,
    וזכרונות.

    יעֶל

    Reply

  2. אוף איתך. נגעת לי בדיוק. ואני כל כל אוהבת את מאיר שלו. ולהקריא סיפורים. אולי אצליח לפרסם פוסט בבלוג שלי שלא הצלחתי להתקרב אליו חזרה מאז שהתחיל הסיוט הזה. ויש כמה פוסטים שממתינים. אז תודה גם על זה שהזכרת לי

    Reply

  3. מלון עם אריק או רק ארק תמיד טוב לשיפור האווירה.
    שולח הרבה אהבה ותקווה

    Reply

  4. תודה קרין.
    נגמרו לי המילים.
    נשארו רק הדמעות.

    Reply

  5. קרינוש, כל כך אוהבת את הכתיבה שלך. ומתגעגעת אליה. ואליך. הפוסט הזה, על אף שהוא ישן, בא לי טוב היום. נשיקות לחות של קיץ!

    Reply

Leave a Comment

Required fields are marked *.