אוקי, אני מסכימה.

חמש שנים עברו מאז שישי נעלם לפרק החדש שלו.
אומרים שהזמן מרפא. אז אומרים. החריצים שבלב טוענים אחרת.
קצת אחרי שנהרג, חברה טובה חיברה לי אלמנה אחרת לדבר איתה,
היא בנדיבותה, שלחה לי ספר ומכתב כה מקרב ונדיב
ואיתו הבטחה שלפני שיהיה יותר קל יהיה הרבה יותר קשה. היא לא עבדה עליי.

(אני יודעת, אלמנ/ה זו מילה איומה, שלא תדעו איזה נורא זה להסתובב עם הכותרת הזו, מעבר לדבר עצמו, גרוש/ה זה גם שם
תואר מגעיל, אני לוחשת קריאה למצוא שמות תואר קצת יותר מנחמים ורכים.)

אחרי שהשוק וההלם מתפנים, מתפנה גם הויכוח, מתפנה האשמה, מתפנים גם חרטה וכעס ומשאירים אחריהם אדמת טרשים.
מזה אפריח את האביב החדש שלי.
מים לרכך ואבנים לפנות.
זאת העבודה שלי עכשיו. לא שיש לי כוח לכל זה
אבל אני מבינה.
אחרי שנים אני מתחילה לאט לאט להתחיל להסכים, בהיסוס רב.
למה ועם מי אני מסכימה אני עוד לא בדיוק יודעת.
כנראה לכך שזה כואב נורא.
שלתפקד בשיא זה לא תמיד הפתרון.
שנוסטלגיה כנראה לא תהרוג אותי.
שלא על הכל אני יכולה לצחוק.
שאת הרוב אני פשוט לא אבין. וששום דבר הוא לא סתם.
שההומור השחור שלי, הציל אותי. אבל גם כובל אותי לשחור.
שיש מקום.

אז לפני שתברחו ממני כי נהיה פה כבד מדי אני אספר לכם רגע סיפור ואז נאכל.
שבוע אחרי שפגשתי אותו, רציתי להשוויץ בבישול היפני שלי, כבר אז הייתי מאוהבת באוכל יפני ובו עוד יותר.
הכנתי אגדשי טופו. הוא יצא כ'כ נורא שאפילו נימוס לא היה אפשרי עם כל הרצון הטוב.
בסוף הוא בטח אכל פיתה וחומוס והיה מאושר עד הגג ואני אכלתי את הלב מרוב בושה.
מאז הוכחתי יכולות בישול טובות מזה וגם את האגדשי כבר למדתי להכין.
אז זה לכבודך יש'קה. אנחנו כל כך מתגעגעים.

אגדשי טופו 揚げ出し豆腐

agadashi tofu 3

זו גרסה עם פטריות אסיאתיות חמודות. גם בלעדיהן יצא טעים.

קובית טופו (אני אוהבת את של קדיתא)
עמילן טפיוקה או קמח (עמילן) תפוחי אדמה
שמן לטיגון עמוק

400 מ"ל דאשי (תכינו מכאן או מאבקת האינסטנט. אני לא אספר)
4 כפות סויה יפנית (תמרי)
3 כפות מירין
כמה פרוסות דקיקות של ג'ינג'ר טרי

2 חבילות פטריות שימג'י (אני השתמשתי בחבילה אחת של לבנים ואחת של חומים)
עם סכין חדה חותכים את הבסיס ומפרידים.
בטוחה שגם סתם פטריות שמפניון, פרוסות דק, יעשו את העבודה.

4 גבעולי בצל ירוק (חלק לבן וירוק בהיר, חתוכים לטבעות דקות)
אצת נורי קלויה גזורה לגפרורים עם מספריים (קולים מעל האש של הגז לכמה שניות)

חותכים את הטופו לשלוש פרוסות לרוחב. מניחים על לוח חיתוך ועליו עוד לוח עם משקולת מעל (ספרים במקרה שלי)
יוצרים הגבהה בצד אחד (שוב ספר) ונותנים לטופו להגיר נוזלים לחצי שעה.
חותכים לקוביות בינוניות ומיבשים אותן אחת אחת בעזרת נייר סופג.

בינתיים מחממים את הדאשי עם הסויה, המירין והג'ינג'ר בסיר קטן על אש קטנה.

מחממים מחבת בינונית וכשחמה מוסיפים את הפטריות (בלי כלום), מטגנים מערבבים על אש בינונית, חמש דקות.
מוסיפים שלוק נדיב מהדאשי המתובל וממשיכים לבשל עד ההגשה, על אש קטנטנה.

מחממים בסיר 3-4 ס"מ גובה שמן לטיגון עמוק.
אם יש לכם מד חום, חממו עד 175 מעלות. אם אין, חממו עד שחם מאוד. תדעו שהשמן חם מספיק כשתזרקו טיפה
קמח טפיוקה והוא יעשה בועות מיד ויצוף חזק.
מצפים את קוביות הטופו בעמילן טפיוקה.
הכי קל לשים בשקית יחד ולנער. מעבירים למסננת ונפטרים מעודפי הטפיוקה.

מטגנים את הקוביות ב2-3 נגלות כך שהשמן ישאר חם והן לא תצטרכנה להצטופף.
מטגנים עד שהן זהובות קלות (3-5 דקות לסיבוב).
מעבירים למסננת ובה נייר סופג.

בצלחת הגשה מניחים את רוב הפטריות. מסדרים מעל את קוביות הטופו.
מפזרים בצל ירוק ושופכים מעל, בעדינות רבה, את הדאשי החם.
מסדרים קצת פטריות מעל ומפזרים את אצת הנורי הקלויה.
מגישים מיד.

agadashi tofu 2

 

  4 agadashi tofu

 

אז בוא געגוע. נלמד איך לחיות יחד. בנועם.

הדפסת המתכונים הדפסת המתכונים

(6) Comments Write a comment

Leave a Comment

Required fields are marked *.